מיפוי מבצע ההשפעה רב-הווקטורי של קטאר דרך משולש התודעה
רשת השפעה אינטראקטיבית. גררו צמתים או רחפו עם העכבר לפרטים.
שני מסלולי מימון מקבילים המנתבים כסף קטארי למפעילים ישראלים.
מסגרת אנליטית הממפה שלוש שכבות נפרדות של סביבת המידע
אלי פלדשטיין, דובר ראש הממשלה שקיבל כ-40,000 שקלים בחודש דרך צינור הכסף קטאר-Third Circle-חברת גיל בירגר, ישב בצומת התקשורת הממשלתית. תפקידו העניק לו גישה ישירה לחומרי מודיעין מסווגים ושליטה בזרימת המידע ממשרד ראש הממשלה לעיתונות.
פלדשטיין תזמר את גניבת מסמך אסטרטגי מסווג של חמאס, והפנה אותו לבילד בגרמניה כדי לעקוף את הצנזורה הצבאית הישראלית. המסמך פורסם ב-6 בספטמבר 2024 עם עיוותים קריטיים ששירתו אינטרסים דיפלומטיים קטאריים.
גרמניה מופיעה כתחום שיפוט להלבנה במספר שכבות של המבצע. דליפת בילד ניצלה את חופש העיתונות הגרמני כדי לעקוף צנזורה ישראלית, בעוד חשבונות בובות בוויקיפדיה השתמשו בכתובות IP גרמניות.
יונתן אוריך ואלי פלדשטיין נעצרו לחקירה במרץ 2025, בחשד לקשר עם סוכן זר, הונאה, הלבנת הון ושוחד. השב"כ ומשטרת ישראל ביצעו מעצרים מתואמים לאחר חודשי מעקב.
חקירת קבוצת הנאמנים הרשמית לנתניהו בפייסבוק באמצעות חיפושי מילות מפתח בעברית חשפה הגברה שיטתית של נרטיבים פרו-קטאריים. דפוסי המעורבות האורגנית של הקבוצה הראו חוסר מודעות לכך שתכנים הושתלו על ידי מבצע השפעה זר.
נוצר מעקב מלא המראה כיצד הנרטיב המושתל נע ממקורו במשרד ראש הממשלה דרך התקשורת הגרמנית אל קהילות נאמנים בפייסבוק, המדגים הגברה בין-שכבתית מתקשורת מסורתית לפלטפורמות.
חוקרי ActiveInfo זיהו כ-20 חשבונות טוויטר ו-2 אתרים הפועלים כחלק מפרויקט לייטהאוס, המסלול הבינלאומי של מבצע ההשפעה. חשבונות אלה עסקו בהגברה מתואמת של מסרים פרו-קטאריים המכוונים לקהלים בינלאומיים.
שלב 1 (ספטמבר 2024): הגברה ראשונית של נרטיבים מושתלים. עד שלב 4 (אוקטובר 2025), אותם נרטיבים הפכו ל"ידע מקובל" ללא כל ייחוס לקטאר, המדגים הלבנת נרטיב מוחלטת באמצעות אימוץ קהילתי אורגני.
חקירת הבובות של ויקיפדיה זיהתה 19 חשבונות רדומים שנפרצו המשתמשים בפרוקסי גרמניים מטווח IP של 2a01:4c8. חשבונות אלה שימשו לעריכה מתואמת של ערכים הקשורים לקטאר, חמאס ופוליטיקה ישראלית.
חשבון הוויקיפדיה Iamjosemom, שזוהה כבובה של TronFactor, יצר את הערך "Qatar role in Israel-Hamas war" בעריכה אחת. ערך זה נוצר כדי לעצב מחדש את הרשומה האנציקלופדית של מעורבות קטאר בסכסוך.
מבצע מקביל נפרד שכלל 26 חשבונות עסק בעריכה הגנתית, מחיקה שיטתית של ביקורת על קטאר מערכי ויקיפדיה. רשת זו פעלה באופן עצמאי מ-TronFactor אך רדפה מטרות משלימות.
כתובות IP גרמניות מטווח 2a01:4c8 ערכו ערכי ויקיפדיה, ויצרו דפוס בין-שכבתי המחבר מניפולציה במסדי נתונים (מעמוד 1) לאותה תשתית גרמנית ששימשה לדליפת מסמך בילד (מעמוד 3).
פלדשטיין ניצל את האמינות המוסדית של תפקידו כדובר ראש הממשלה כדי לפעול כצינור לאינטרסים קטאריים בתוך מערכת התקשורת הישראלית. העיתונאים שקיבלו מידע מפלדשטיין לא ידעו על צינור המימון הקטארי שתחזק את תפקידו הכפול. הם התייחסו אליו כמו לכל מקור ממשלתי בכיר, והעניקו לנרטיבים המושתלים שלו את המשקל המלא של ייחוס רשמי.
מנגנון דליפת בילד חשף הבנה מתוחכמת של תחומי שיפוט תקשורתיים בינלאומיים. באמצעות ניתוב מסמך ישראלי מסווג דרך עיתון גרמני, המבצע ניצל את הפער בין משטר הצנזורה הצבאית של ישראל להגנות על חופש העיתונות בגרמניה.
שכבת האמינות מתפקדת כמנוע הלגיטימציה העיקרי של המבצע. תוכן שעובר דרך תקשורת מסורתית רוכש את ההנחה של אימות עריכתי, מה שהופך אותו לקשה אקספוננציאלית לאתגר במורד הזרם. כל ציטוט עוקב, שיתוף ברשתות חברתיות וערך במסד נתונים המפנה לדיווח המקורי יורש את האמינות המשוערת הזו.
ניתוח מודיעין ממקורות פתוחים של קהילות פייסבוק חשף דפוס מטריד: קהילות נאמנים הגבירו נרטיבים מושתלים לא כי הונחו לעשות זאת, אלא כי הנרטיבים התיישרו עם מחויבויות אידיאולוגיות קיימות. מבצע ההשפעה לא היה צריך ליצור קהלים חדשים; הוא מינף תשתית פרטיזנית קיימת להפצה בקנה מידה.
העמידות של נרטיבים אלה לאחר החשיפה הוכחה כממצא המשמעותי ביותר. גם לאחר שחקירת קטארגייט הפכה לידע ציבורי, בסיס הנאמנים המשיך להגן ולהגביר את הנרטיבים המושתלים. התוכן הפך לאמונה עקבית עם הזהות, עמידה בפני תיקון גם כאשר מקורו הזר נחשף.
הפצה בפלטפורמות מנצלת אסימטריה יסודית: עלות השתלת נרטיב נמוכה בסדרי גודל מעלות תיקונו. ברגע שתוכן נכנס למערכת השיתוף האורגנית, המקור המקורי הופך לבלתי נראה, מוחלף בהוכחה חברתית של אישור עמיתים.
רשתות בובות ויקיפדיה מייצגות את הווקטור המשמעותי ביותר מבחינה אסטרטגית שזוהה בחקירה זו. בניגוד למניפולציה בתקשורת מסורתית או הגברה בפלטפורמות, מניפולציה במסדי נתונים מכוונת לשכבת היסוד של מערכת המידע, חומר הייחוס שעיתונאים, חוקרים ומערכות AI מתייחסים אליו כאמת יסוד.
ההשלכות על נתוני אימון של מודלי שפה גדולים מדאיגות במיוחד. תוכן שנכנס למעמוד 1 מתפשט לתוצרי AI בקנה מידה, ומגיע למשתמשים שלעולם לא יפגשו את מקור הוויקיפדיה המקורי. הערך שנוצר על ידי בובות על תפקיד קטאר במלחמת ישראל-חמאס, ברגע שהתבסס בוויקיפדיה, הופך לנתוני אימון עבור מערכות שמייצרות תשובות למיליוני שאילתות.
שכבת האובייקטיביות היא המשחק הארוך של מבצעי השפעה. בעוד השמות בתקשורת והגברה בפלטפורמות משפיעות באופן מיידי, מניפולציה במסדי נתונים מעצבת את המצע המידעי שממנו נבנית ההבנה העתידית. זוהי השפעה ברמת התשתית.
אירועים מרכזיים מ-2019 ועד היום
שלושה מסלולי מסרים המכוונים לקהלים שונים
השחקנים המרכזיים בפרשת קטארגייט